החלטה בתיק מ"ת 8333-04-12

בפני בקשה למעצר המשיבים עד תם ההליכים המשפטיים נגדם. נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם, על-פני שלושה אישומים שונים, שתי עבירות גניבה ועבירה של החזקת רכוש החשוד כגנוב.

ב"כ המשיבים הסכימו לטענות לכאורה, ואולם חלקו על קיומה של עילת מעצר כנגד המשיבים.

אכן, העבירות בהן הואשמו המשיבים לא רק שאינן מן העבירות המנויות בסע' 21 לחסד"פ (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, אלא שמבין עבירות הרכוש אין הן מן החמורות שבהן.

ב"כ המבקשת לא חלק על כך, ואולם טען לקיומה של עילת מעצר מכח סע' 21(א)(1)(ב) לחוק, דהיינו מסוכנות כללית לבטחון הציבור.

נפסק לא אחת כי עבירות רכוש, גם אם אינן מקימות לכשעצמן עילות מעצר, ישנן נסיבות בהן תקום בעניינן עילת מעצר. ככלל, ההלכה הפסוקה היא כי עילת מעצר בעבירות רכוש תקום במקרים בהן בוצעו בהיקף ניכר, או תוך התארגנות, או בתחכום (בש"פ 5431/98 רוסלן-פרנקל), וכן במצב בו עברו הפלילי של אדם מלמד על כי ביצוע עבירות רכוש הינו מעין דרך חיים עבורו, יש בכדי להקים עילת מעצר גם כאשר מדובר בעבירת רכוש יחידה אשר אינה עונה על המבחנים דלעיל.

בבש"פ 3453/05, ארז אברג'יל נ' מדינת ישראל נקבע:

" את עבירות הרכוש אמנם לא מנה המחוקק בסע' 21 לחוק סדר הדין הפלילי (אכיפה - מעצרים), כעבירות היוצרות 'מסוכנות סטטוטורית'. ולכן יש לבדוק כל מקרה ונסיבותיו ועל התביעה להוכיח את המסוכנות. ואולם הפסיקה קבעה כי עבירות אלה אינן חסינות ממעצר עד תום ההליכים, ובדין כך... ...ולעניין המסוכנות - לא הרי מי שנתפס לראשונה כהרי מי שגורר אחריו שובל ארוך של מעשים, והפך את הפגיעה ברכוש הזולת למעין מקצוע, רחמנא ליצלן..."

כלל זה עובר כחוט השני בהלכה הפסוקה. כך למשל: " אמנם, במקרה שבפנינו לא מדובר בעבירות רכוש שמקימות בדרך-כלל עילת מעצר, כאשר בוחנים את העבירה בלבד, אולם המסוכנות במקרה של המשיב נלמדת מעברו הפלילי, אשר כולל שורה של עבירות רכוש לצד עבירות נוספות..." (ב"ש 20996-06, בית-משפט מחוזי באר-שבע).

ומן הכלל אל הפרט. למשיב 1 עבר פלילי מכביד, כמפורט להלן:

ביום 16.9.10 נדון המשיב בבית-משפט השלום בבאר-שבע בגין 5 תיקים שונים אשר כללו 5 עבירות גניבה, החזקת נכס החשוד כגנוב, נסיון לגניבה ועבירות נוספות, למאסר בפועל ולמאסר מותנה.

ביום 4.4.11 נדון המשיב 1 בבית-משפט השלום בבאר-שבע בגין 3 תיקים שונים אשר כללו 3 עבירות של גניבה ועבירה של הפרת הוראה חוקית, גם כאן למאסר בפועל ולמאסר מותנה.

ביום 21.12.11 נדון המשיב בבית-משפט השלום בבאר-שבע בגין עבירת גניבה למאסר בפועל בן 3 חודשים ולמאסר מותנה בן 6 חודשים שהוא בר הפעלה היום.

מן האמור לעיל עולה כי המשיב 1, בשנתיים האחרונות נדון שוב ושוב בבית-המשפט בגין שורה ארוכה של עבירות רכוש, דומות, ולא היה בכך בכדי להרתיעו. ריבוי עבירות הרכוש לכשעצמו מלמד כי בשנתיים האחרונות סיגל המשיב 1 אורח חיים הכולל את ביצוע עבירות הרכוש כחלק בלתי נפרד ממנו. לא זאת אף זאת, אך לפני כשלושה וחצי חודשים נדון המשיב 1 לאחרונה בגין עבירה של גניבה, וניתן לומר כי טרם יבשה הדיו מעל גזר-הדין שניתן ובו הושתו עליו מאסר בפועל ומאסר מותנה שהינו בר הפעלה כיום.

תכליתה של הטלת עונש מאסר מותנה הינה הרתעתית. משיב אשר לא היה במאסר מותנה, לא קצר, בכדי להרתיעו, מעלה על עצמו כי נחישותו לשוב לסורו ולבצע עבירות רכוש הינה כה עזה, עד שקשה להרתיעו גם באמצעי זה.

באשר למשיב 2, גם באמתחתו של משיב זה רישום פלילי מכביד. המשיב נדון לראשונה ביום 1.6.10 בבית-משפט השלום בבאר-שבע למאסר בפועל בן שלושה חודשים ולמאסר מותנה בגין עבירת סמים.

ביום 16.9.10 נדון המשיב 2 בבית-משפט השלום בבאר-שבע בגין 3 עבירות גניבה ועבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב אשר נכללו ב-3 תיקים שונים, למאסר בפועל ולמאסר מותנה בן חודשיים.

ביום 4.4.11 נדון המשיב 2 בבית-משפט השלום בבאר-שבע ל-8 חודשי מאסר בפועל בגין 5 תיקים שונים שכללו 4 עבירות גניבה, עבירה של קבלת דבר במרמה, החזקת נכס החשוד כגנוב ועבירות נוספות. באותו הליך הושת בעניינו גם מאסר מותנה בן 6 חודשים שהוא בר הפעלה כיום.

ביום 12.3.12, לפני פחות מחודש, נדון המשיב 2 בבית-משפט השלום בתל-אביב למאסר מותנה בן 4 חודשים שהוא בר הפעלה כיום, בגין ביצוע עבירת גניבה. ניתן לומר שטרם יבשה הדיו מעל גזר-דין זה.

כבעניינו של המשיב 1 כך גם בעניינו של המשיב 2, דומה כי בשנתיים האחרונות סיגל אורח חיים עברייני הכולל ביצוע עבירות רכוש כדרך חיים, מאסרים בפועל שריצה לא הועילו בעניינו, וכיום תלויים ועומדים כנגדו שני מאסרים מותנים ברי הפעלה אשר לא היה בהם בכדי להרתיעו.